עֳבוֹר לתוֹכֵן הראשי עֳבוֹר לפוּטֶר
פתיחת תפריט נייד

כל עכבה לטובה ?

האם מי שמחזיק בנכס או ברכוש אחר של מי שחייב לו כסף, רשאי להמשיך להחזיק ברכוש, באופן חד-צדדי וללא הסכמת החייב, כערובה לפירעון חוב החייב?

רבים אינם מודעים לכך, אך בנוסף לדרכים הסטנדרטיות, העומדות בפני נושה המבקש להבטיח את החיוב כלפיו (כגון: ערבות כספית; משכון – במיטלטלין או משכנתא – במקרקעין), קיים מוסד משפטי נוסף הבא להבטיח את זכויותיו של הנושה, והוא בבחינת אמצעי לחץ כלפי החייב, שמסרב לעמוד בהתחייבויותיו משהגיע מועד הפירעון. מוסד משפטי זה הינו מוסד העיכבון.

העיכבון היא זכות לעכב רכוש של החייב הנמצא בידי הנושה עד לתשלום החוב. נושה יכול לעכב כל רכוש, בין אם מדובר במיטלטלין (כגון: עיכוב רכב על ידי בעל מוסך), בין אם מדובר במקרקעין (כגון: עיכוב מקרקעין על ידי קבלן בניין), ובין אם מדובר אפילו במסמכים (כגון: מסמכים משפטיים שנכתבו על ידי עורך-דין, שלא שולם לו שכר טרחה). לצורך העיכבון מספיק שהנושה מצביע על זכות שיש לו על פי חוק או על פי הסכם.

מערכות דינים שונות מגדירות את זכות העיכבון: חוק המיטלטלין, פקודת פשיטת הרגל, חוק המכר, חוק השליחות, חוק לשכת עורכי הדין ועוד ועוד. מעבר להוראות החוקיות, זכות העיכבון יכול שתקבע בהסכמה חוזית בין צדדים.

בפסק הדין ברע"א 8983/15 ס.א.ד.ר חב' לעבודות בניין נ' איילת חן [נבו, 9.2.16] נקבע כלל היסוד בדיני העיכבון ולפיו את זכות העיכבון יש להפעיל בתום-לב. ביהמ"ש קבע, כי מכלל יסוד זה נגזרות כמה חובות של הנושה, כגון החובה לפרט באופן מיידי מהן הדרישות הכספיות של הנושה ואיזו ערובה תהא מספקת לסילוק החוב (במקום הנכס המעוכב).

על חשיבות פירוט החוב ניתן ללמוד, בין היתר, גם מפס"ד בת"א (רח') 21709-08-14 סמרי נ' מוסך אופנועים "רועי-ספיד" [נבו, 2.2.16], שדן במקרה של בעל מוסך, שעיכב את האופנוע של לקוחו, בטענה כי עלות תיקון האופנוע לא שולמה לו. באותו מקרה הוכח, כי קודם לתיקון האופנוע, הלקוח חתם על מסמך הזמנת תיקון שלא כלל הצעת מחיר ראשונית, ועלות תיקון האופנוע לא סוכמה עם הלקוח. כב' השופט א' באומגרט קבע, כי חובת תום הלב של בעל המוסך מחייבת מתן הצעת מחיר ראשונית לתיקון קודם הקידום, ולא לאחריו. משכך, קבע ביהמ"ש כי לא קיים "חוב" ולכן לא קמה למוסך זכות העיכבון.

חשוב לזכור, שהעיכבון משמש את הנושה כאמצעי לחץ כלפי בעל הנכס, על מנת שזה ישלם לו חיובים כספיים. כל עוד חיובים אלו אינם ברי-תוקף, לא תקום זכות העיכבון.

לעומת זאת, די בכך שלדעת הנושה קיים חיוב בר-תוקף על מנת שיוכל לממש את זכותו-זו. אין בכך שבעל הנכס חלוק על עצם החיוב או על סכומו, בכדי לבטל את זכות העיכבון. מאידך, אין זה רצוי שכל פעם שיחפוץ הנושה להפעיל את זכותו לעיכבון, יזדרז להמציא חיוב שחב לו בעל הנכס. לכן, במקרים בהם ברור שהחוב אינו מוסכם, נוטל המעכב סיכון בכך שימצא בדיעבד כי עיכב את הנכס שלא כדין. בכך יש כדי להרתיע משימוש יתר בזכות העיכבון.

פעמים רבות זכות העיכבון של נושה מופיעה ב"אותיות הקטנות" בהסכמים. לכן, מי שלא רוצה למצוא עצמו חשוף לטענת עיכבון, מוטב שישים לב לכך, ויתייעץ עם הגורמים המתאימים.