נצחון למתפללי בית הכנסת על שם אדם ברוך: בית המשפט קבע – בית הכנסת פועל כחוק ולא יפונה

בית המשפט המחוזי דחה עתירה שביקשה לפנות את בית הכנסת על שם רבי ברוך סאפרין זצ"ל.

בית הכנסת הוותיק פועל מזה כ- 65 שנים ברח' ניצנה 11 שבמתחם נגה (הממוקם בין דרום תל אביב צפון יפו), והוא הוקם ע"י ניצולי שואה מקהילת קומארנא. בין מתפללי בית הכנסת היה העיתונאי ואיש הרוח המיתולוגי אדם ברוך ז"ל  (אביהם של עידו ועמליה רוזנבלום) אשר במשך שנים ארוכות כיהן כגבאי בית הכנסת והרבה לתאר בכתביו ובספריו את חוויותיו מבית הכנסת הציורי אשר קיבץ פועלים ועובדי מוסכים מן האזור. בשנים האחרונות נהנה בית הכנסת מתנופה מחודשת ומפעילויות מגוונות הכוללות ערבי תרבות, שיעורים תורניים ופעילויות חסד, באמצעות קהילה צעירה המתגוררת באזור בית הכנסת.

העותר, אשר בשנת 2010 רכש נכס בבניין בו ממוקם בית הכנסת, ביקש בעתירתו כי בית המשפט המחוזי בת"א יורה לעירייה לפנות את בית הכנסת הקיים בטענה כי השימוש בנכס כבית כנסת נוגד את הוראות חוק התכנון והבניה.

עמותת מתפללי בית הכנסת – אשר יוצגה על ידי עו"ד מרדכי רז וירין ראובן ממשרד מירון, בן-ציון ופריבס – טענה בתשובתה לעתירה, כי מדובר בעתירה חסרת תום לב ונעדרת בסיס משפטי שהוגשה כחלק מהתנכלות שיטתית ומנסיון פסול של יזמים נדלניים ובעלי עניין לפנות את בית הכנסת משיקולים כלכליים וכדי לזכות בטובות הנאה. המתפללים אף ציינו כי העותר או מי מטעמו פעלו באופן עברייני ושלא כדין כאשר הרסו את חדר שירותים של בית הכנסת, חסמו את הגישה לחצר המשותפת ואף סיפחו חלק מן השטח המיועד לתפילה לצורך חלון ראווה של גלריית אומנות מסחרית.

בית המשפט המחוזי, באמצעות השופט אליהו בכר קיבל את טענות עמותת המתפללים ודחה את העתירה, הן מסיבות פרוצדורלית והן מסיבות מהותיות לאחר שבחן את נסיבות הקמת בית הכנסת והגדרות תוכניות הבניין הרלוונטיות ותוך קביעה כי השימוש ארוך השנים שנעשה בנכס כבית כנסת מלמד על תקינות פעילותו.

לסיכום, הורה בית המשפט כי פעילות בית הכנסת תימשך כסדרה ואף חייב את העותר בעשרות אלפי שקלים לתשלום הוצאות שכר טרחת המשיבים (עת"מ 10523-08-17).